דמנציה, אלצהיימר (שיטיון) – המלצות תזונה

מהי דמנציה?
"דמנציה" מתאפיינות בפגיעה ברקמת המוח ובהידרדרות מנטאלית וקוגניטיבית ומתבטאת
בליקוי בתחום החברתי, תעסוקתי והתנהגותי.
הדמנציה השכיחה היא האלצהיימר ויכולה להיגרם גם מאירועים מוחיים חוזרים,פרקינסון ועוד

חשיבות התזונה בדמנציה
יש חשיבות במעקב משקל חודשי ושמירת האדם במצב תזונתי תקין.ירידה במשקל חושפת את המטופל למצב תזונתי ותפקודי ירוד ומעלה את הסיכון לסיבוכים כגון פצעי לחץ,נפילות ודיכאון.

המלצות תזונתיות למניעת ירידה במשקל בחולי דמנציה:

• מתן מזון מרוכז קלורית בנפח קטן – סלט טונה עם ביצה קשה/מיונז/אבוקדו.להעשיר רסק פרי/דייסה ב- טחינה גולמית,שקדים טחונים,ריבה,חמאה. שמנת,גבינה צהובה,מעדני חלב.להוסיף שמן לסלט.

• ארוחת צהרים מומלץ להתחיל במנה העיקרית /חלבונית – ולהשאיר את המרק לסוף הארוחה /בין הארוחות.

• מתן ארוחות קטנות ותכופות,לשמור מזון זמין בהישג יד – להקפיד על ארוחות ביניים:רסק פרי,מעדן,עוגה וקינוחים ומזון שהמטופל אוהב – גלידה,במבה באריזות קטנות.

• להגיש מזון שניתן לאכול עם הידיים – מיני פשטידות,צ'יפס מתפוחי אדמה/בטטה,כיסוני עוף, פרחי ברוקלי,מקלוני דגים מטוגנים,עגבניות שרי,עוגיות מועשרות,פסטה אצבעות,חתיכות פרי,גזר ננסי .

• לנצל זמנים בהם האדם רגוע ומרגיש טוב יותר,למתן ארוחה גדולה יותר– מרבית המטופלים אוכלים יותר בארוחת בוקר.

• אכילה בצוותא,בחדר אוכל,להאכיל בתנוחת חצי ישיבה,בגובה העיניים – במידה ואין אפשרות יש לדאוג לשולחן אישי בגובה ובמרחק מתאימים.לשבת ממול /לצד המטופל.

גורמים לירידה בצריכת מזון – המלצות לטיפול

• חוסר תיאבון ,במרבית המטופלים חלה ירידה חדה בחוש הריח ופגיעה בחוש הטעם.
 להוסיף תיבול למזון – סוכר, מלח,קארי,סחוג,קטשופ'.
 הגשה אסטטית ומושכת,מתן מזון אהוב/אפשרות לבחירת מזון.
 לוודא שאין פצעים בפה/שכבה על הלשון .

• חוסר ריכוז בארוחה אי שקט ,האשמות כלפי המטפלים שמטרידים אותם ומכריחים אותם לאכול.
 לספק סביבה רגועה – סילוק גורמים סביבתיים מפריעים כגון – טלוזיה,פרחים על השולחן .
 השמעת מוזיקה קלאסית בעת הארוחה – מרגיעה ומעלה צריכת מזון .
 סבלנות בהאכלה- להאכיל לפי הקצב האישי,לא לזרז,ליצור קשר עין.

• שכחה של אופן השימוש בסכו"ם.
 להגיש מזון שניתן לאכול עם הידיים.
 מרק – לתת בכוס עם שתי ידיות.
 עידוד לאכילה עצמאית, עידוד לאכילה – כל הכבוד, מצוין, נהדר, שימוש בהבעות פנים מעודדות.

• החולה מסרב לאכול ואף דוחה את האוכל בגסות. המטופל מחזיק את האוכל בפה ולא בולע.
 להימנע מעימותים עם החולה – להגיש מזון מאוחר יותר.
 מגע בין המטפל לחולה בעת האכילה: נגיעה קלה בשפתיים לעודד פתיחת הפה, ליטוף לחיים להזכיר למטופל לבלוע' ללטף זרוע ושכמות.
שיתוף בני המשפחה שאותם מזהה / את קולם בהאכלה.

• חוסר יכולת החולה לזהות את מזון בצלחת.
 לסובב צלחת שיראה את המזון, מזון שניתן לאכול עם הידיים.

• קושי בלעיסה ובליעה – שיעול בזמן אכילה /שתייה.
מוציא חתיכות מזון מהפה, ריור,פה יבש,צרידות,חנק ממזון – אספירציה.
 להסמיך רוטב עם קורנפלור,להוסיף רוטב למזון,שימוש בכפית במקום בכף .
 בסיום הארוחה לוודא שאין שאריות מזון בפה, לשון נקייה .
 להגיש מרקם מזון מתאים (רך/טחון) לפי יכולתו של החולה.(גלידה, קרטיב, כוס מציצה, שתייה בקש)
להפנות/להתייעץ עם- רופא,קלינאית תקשורת,דיאטנית

 

מחלקת תזונה ודיאטה
בית חולים גריאטרי שיקומי פלימן