מאת: דולי צימרמן – מנהלת שירות הריפוי בעיסוק
בעידן המודרני, המחשבים חודרים לכל תחומי חיינו והופכים להיות חלק בלתי נפרד מהחינוך, המסחר, שירותי הבריאות, מסגרת העבודה והבית, וכן מדפוסי ההתקשרות בין אנשים (דואר אלקטרוני, קבוצות דיון וכדומה). חידושים טכנולוגים בדרך כלל נקלטים לאט יותר אצל האוכלוסייה המבוגרת והם מעצימים את הפער בין הזקנים לצעירים. יחד עם זאת, אוכלוסיית הזקנים ששיעורה הולך וגדל, נחשפת יותר ויותר למחשבים וטכנולוגיות תלויות מחשב, הן מתוך עניין בנושא והן, בלית ברירה, מתוך הרצון לתפקד בעידן המודרני. במקביל, מסתמנת עליה בהיצע של קורסי מחשב ואינטרנט לאנשים זקנים, גוברת הנטייה להכנסת מחשבים לבתי אבות, וגדלים מספר האתרים המיועדים לאוכלוסייה זו ולאוכלוסיות העוסקות בנושאי הזקנה.
זקנים רבים נוטים לבידוד חברתי ורגשי שעלול לגרום לבעיות בריאות ולירידה באיכות החיים. ליקויי ראיה, שמיעה, בעיות בריאותיות וקשיים קוגניטיביים הם חלק מהמוגבלויות הפיזיות המקשות על המעורבות החברתית והתפקוד היום יומי של האדם הזקן. האפשרויות החדשות הגלומות בשימוש בטכנולוגיות המחשב, עשויות למנוע או להפחית בידוד חברתי ורגשי ולשפר את יכולת התפקוד העצמאי ואת התדמית העצמית של האדם הזקן.
חוסר ידע והיעדר כישורים להשתמש בטכנולוגיות חדשות, עלול למנוע מהאדם הזקן לבצע מטלות שונות, לנצל מקורות העשרה ולהיעזר בטכנולוגיות שבכוחן לפצות על מגבלות מוטוריות, תפיסתיות וקוגניטיביות בשל הגיל. מידת השיפור בעצמאות ובאיכות החיים של האדם הזקן באמצעות המחשב ושימושיו מותנית בהתאמה של הטכנולוגיות החדשניות (כגון חומרה, תוכנה ואמצעי עזר) ליכולותיו מוגבלויותיו של האדם הזקן ומידת נכונותו ללמוד את הטכנולוגיות החדישות ולהשתמש בהן.
תפקוד קוגניטיבי תקין הינו מרכיב מרכזי באיכות החיים של האדם לאחר היציאה לפנסיה וההזדקנות. תשובה הולמת לצורך לשמור על יכולת קוגניטיבית תקינה, יכולה להתקבל מעבודה מול מחשב. עבודה במחשב יכולה להתאפיין בחשיבה אישית, תיאורטית ויישומית המותאמת לקצב ולרמת האדם הלומד. בתחום הפנאי, הטלוויזיה והמחשב הן שתי התפתחויות טכנולוגיות מרכזיות המשפיעות על תרבות הפנאי של קשישים. בעוד שהטלוויזיה נתפסת ככלי פסיבי, המחשב הוא כלי אקטיבי ומעודד פעילות. יחד עם זאת, הפעלת מחשב דורשת חשיבה לוגית, ידיעת מגוון פקודות ושליטה במגוון של תוכנות מחשבים המתחדשות בתדירות גבוהה. בניגוד לתחומים אחרים, שבהם האנשים הזקנים יכולים להיעזר בניסיונם ובידיעותיהם מן העבר, בלימוד מחשב אין להם את היתרון של צבירת ניסיון רב מהעבר. עליהם להתמודד עם בעיות חדשות לחלוטין בתחום שאינם שולטים בו ואינו מוכר להם מהתנסויות קודמות.
ההכרה כי אוכלוסיית הזקנים יכולה להוות קהל יעד לשימוש גובר במחשבים ובאינטרנט, הביאה מספר חוקרים לבדוק את אפשרויות הוראת שימוש במחשב וברשת האינטרנט לאנשים זקנים. מספר מחקרים בעולם ובארץ עוסקים בכך. תוצאות המחקרים הראו כי האינטרנט מהווה עבור האנשים הזקנים אפשרות ליצירת קשר ומציאת מידע ומאפשר שילוב האנשים הזקנים בחברה בקלות רבה יותר. כמו כן נבדקו שינויים בתחושות של דיכאון ובדידות, רמת תפקוד, תחושת שליטה, תפיסת איכות החיים בהווה ושביעות רצון מהחיים, ונמצא כי זקנים שהחלו להשתמש במחשב ובאינטרנט, הראו ירידה משמעותית במדדים הבוחנים תחושות של דיכאון ובדידות, ועלייה במדדי שביעות רצון מהחיים, תפיסת איכות החיים בהווה ותחושת שליטה. מסקנות החוקרים היו כי רשת האינטרנט מספקת לאנשים זקנים קשר חברתי מחודש, תחושת שביעות רצון, גאווה, סיפוק ונוחות שניתן לטעון כי הם ייחודיים לה בהשוואה לסוגי מדיה אחרים, וכן לפעילויות פנאי אחרות שמוצעות להם באופן מסורתי. גלישה מונחית באינטרנט יכולה לשמש גם לצורך שיפור הזיכרון לאנשים זקנים. במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב נבדקה קבוצה של כ- 60 אנשים בני 65 עד 80, אשר למדו לגלוש באינטרנט. התוצאות הראו, בין היתר, על שיפור ניכר במבחן זיכרון חזותי, במבחן זיכרון מילולי לטווח קצר ובמבחן זיכרון ידע כללי. בתרגול הזיכרון החזותי לטווח קצר. המסקנות היו כי ניתן לעצור את ההידרדרות בזיכרון ולשפר את סוגי הזיכרון השונים בעזרת גלישה מונחית באינטרנט.
ומה לגבי השימוש במחשב ככלי טיפולי בשיקום גריאטרי? בכדי לענות על שאלה זו ערכתי סקר, במסגרת עבודת הגמר לתואר שני, לבדיקת היקף השימוש במחשבים בריפוי בעיסוק בטיפול באנשים זקנים בישראל. הסקר התבסס על שאלון שהכיל מספר חלקים: א) פרטים דמוגרפים ועיסוקים; ב) שאלות כלליות בנושא שימושי מחשב; ג) מקבצי שאלות לשתי קבוצות – קבוצה שאינה משתמשת במחשב וקבוצה של משתמשים במחשב. השאלון הופץ בין המרפאים בעיסוק בישראל, העוסקים בזקנה. נשלחו 115 שאלונים למרפאים בעיסוק העוסקים בתחום הגריאטריה בישראל. התקבלו בחזרה 30 שאלונים (27%) מהם נאספו הממצאים. מסקר גישוש זה עולה, שרוב המרפאים בעיסוק (שהשיבו לשאלון) משתמשים במחשב בהתערבות הטיפולית עם אנשים זקנים (57%). הקשיים העיקריים של המשתמשים במחשב בטיפול הם מחסור בתוכנות מתאימות והתאמה ארגונומית של המחשב לאדם הזקן. גם המרפאים בעיסוק שדיווחו שאינם משתמשים בטכנולוגית המחשב הביעו רצון ונכונות לעשות זאת.
שילוב המחשב בריפוי בעיסוק בבית חולים פלימן:
בפלימן משולב המחשב בתהליך השיקום של המטופלים, בעיקר לאחר אירוע מוחי. רוב המטופלים לא השתמשו במחשב לפני כן. הטיפול באמצעות מחשב נעשה כטיפול פרטני, ע"י המרפאים בעיסוק. רוב המטופלים מצליחים לבצע רצף המורכב מ 2-3 שלבים בתפעול המחשב, רק חלק קטן מהמטופלים לא הצליחו כלל לתפעל את המחשב ללא תיווך של המרפאה בעיסוק. בנוסף חלק מהמטופלים לוקחים מיומנות חדשה זו ומיישמים גם בביתם לאחר השחרור מבית החולים. הטיפול באמצעות המחשב מניב שיפור בתפקוד המוטורי, הקוגניטיבי וכן שיפור בערנות של המטופלים. כמו כן היום אנו פוגשים גם מטופלים הבאים כבר עם ידע וניסיון בהפעלת מחשב ובגלישה באינטרנט, מטופלים אילו נהנים מהאפשרות להמשיך בבית החולים ליהנות משימוש במחשב, הן לצורכי פעילות תעסוקתית והן בכדי לשמור על קשר דרך האינטרנט לניהול חשבונות הבנק ולשליחת דואר אלקטרוני למכרים.
המרפאים בעיסוק שמשתמשים בטכנולוגית המחשב לצורך טיפולי בזקנים, עושים שימוש בתוכנות הקיימות בשוק. תוכנות אלו לא תמיד מתאימות לאדם הזקן בשל מהירות התגובה, גודל גופן וכדומה. עדיין לא קיימים בשוק החופשי תוכנות המיועדות לאנשים זקנים. ולכן על המרפאים בעיסוק להשכיל ולעשות את ההתאמות הנדרשות על מנת להתאים את התוכנות הקיימות ליכולתו של האדם הזקן. התאמות בהן נעשה שימוש בפלימן הן: הדבקת מדבקות גדולות על מקשי המקלדת, שימוש בתוכנות מהדור הישן בהן הגרפיקה ומהירות התנועה על המסך איטיים יותר ועוד.
העבודה הטיפולית עם האדם הזקן, כמו בכל שאר האוכלוסייה, בתחומי החיים במאה העשרים ואחת, תחייב שימוש במחשבים וטוב נעשה עם נתחיל לעשות זאת בהקדם האפשרי ולא ניוותר מאחור.